כשחושבים על זה עוגת הכנאפה מזכירה לי אהבה: קצת קשיחות, קצת גמישות, הפתעה בפנים, והכל עטוף במעטפת מתוקה...
בתור בחורה שגדלה בגליל כנאפה תמיד היה חלק בלתי נפרד מסיום טיולי החורף שלנו .
"אני לא חושב שאני אוהב כנאפה" אומר לי אפיק, ברור לי שאחרי שאני שומעת משפט כזה אני אעשה הכל כדי לשכנע אותו שהוא כן אוהב...
הכנאפה שאני אוהבת לעשות היא לא עם גבינת עיזים, אני מעדיפה את השימוש בריקוטה, הטעם עדין יותר והמרקם פשוט כייפי, מוגשת במחבת חמה, כוס תה ליד, אין יותר חורף מזה.
אחרי כמה דקות הגיע מבחן האמת, הוא לוקח כפית, מכניס לפה ומחייך, "טעים, הוא אומר לי" וכמו שאמרתי בהתחלה: קצת קשיחות, קצת גמישות, הפתעה בפנים והכל עטוף במעטפת מתוקה...
לכנאפה:
400 גרם אטריות קדאיף ( אפשר לקנות בחנויות שמכינות ממתקים)
300 גרם ריקוטה+ כף אבקת סוכר
100 גרם חמאה מומסת
לסירופ :
כוס סוכר
1/2 כוס מים
2 כפות מיץ מלימון טרי
קצת זעפרן- למי שיש לא חובה
לפיזור: 100 גרם פיסטוקים קלויים .
ההכנה:
מחממים את הלימון, הסוכר, המים והזעפרן עד שהנוזל מצטמצם והופך לסירופ.
ממיסים את החמאה ומערבבים עם אטריות הקדאיף.
מחממים מחבת בקוטר 22-24
שמים מחצית מאטריות הקדאיף ומפזרים באחידות, מורחים את הגבינה , סוגרים במחצית השנייה של שערות הקדאיף ואחרי כמה דקות הופכים לצד השני ( לא יותר מחמש דקות בכל צד).
שופכים מעל סירופ חם בנדיבות, מפזרים פיסטוקים קלויים ומגישים עם המון חום ואהבה.